שירה

ממקדת ומקדמת מודעות עצמית

יש מאין / ארזה מאור ניצן
מגיע ללב שלך זמן להתאושש.
שנים שהוא חבר רק ללב אחד.
לפניו הוא השיל את בגדיו
ובו הוא הניח את עצמו.
מגיע לגוף שלך זמן להסתגל.
שנים שהוא הכיר רק גוף אחד,
איתו הוא הרגיש חופשי ומשוחרר,
סוער ונינוח.
מגיע לראש שלך זמן לעבד.
שנים שהוא הכיר כתף מיוחדת אחת,
עליה יכל להשען מלוא כובדו.
מגיע לעיניים שלך להתבונן מזוויות חדשות.
שנים שהן נצצו בראותן את זוג העיניים
אליהן הן צללו עד מצולות הנשמה
ושם.. על הקרקעית הן נעצמו לשינה.
מגיע לידיים שלך זמן לנוח בחיקך.
שנים שהן ידעו רק גוף אחד
אותו הן לשו ברגש בהקשבה ובשקיקה
מעבר למילים.. מעבר לשתיקה.
מגיע לכל כולך זמן להחלים.
שנים שהכרת רק אהבה אחת
אליה באת לעת ערב
ואליה השכמת עם ציוץ ציפורים.
לאהבה הזאת כתבת שירים.
בערוגותיה זרעת תשוקותייך,
עדרת והפרית עמה חלומותייך.
בהשראתה הגית, יצרת והתרגשת.
עם הזמן..
נבלע שבילך בשבילה,
התערבבת בצלמה,
כיבית חדוותך,
צמצמת עולמך,
זנחת את כל שהבטחת לעצמך.
והנה .. התפקחת.
סערת! נעצבת! כאבת!
אוי כמה כאבת!!!

רגע לפני שתצאי למסעך..
רגע לפני שתצאי לתור מחדש אחר משאת נפשך..
תני לעצמך זמן להפגש עם היותך..
אפשרי לעצמך לנוח, להחלים, להתיידד ולקבל את הלא קורה כלום!
אפשרי לעצמך פשוט לשהות בשעמום.
אפשרי לכלום להיות בעבורך כל הקיום..
אט אט יצמח מהאין הזה משהו חדש ורענן..
משהו שהוא כל כולו תוכן ועניין.
ואז, כשתביטי מחלון נפשך החוצה אל העולם,
תגלי שהבפנים והבחוץ כבר לא מעונן.
תמצאיהו נפלא ובהיר.
ואז..
תכתבי שיר.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

בישולים / ארזה מאור ניצן
בישלת עבורו את הלב שלך.
פתחת אותו לכל רוחבו
ומילאת בו חופנים חופנים
של תקווה אמונה ורצון.
תיבלת בנדיבות ממיטב תבלינייך.
כף גדושה כוונה, כוס גדושה חשק,
ליטר של הקשבה וקילוגרם רגש
והשרית בליטר סבלנות.
הנחת על פתיליית הלהט של חייך
כיוונת ללהבה קטנה קטנה..
ושמרת שהלב שלך לא יישרף.
ערבבת והפכת וערבבת
ורק כשהלב שלך נהיה רך רך
וכל כולך נמלאת ניחוח אהבה,
אחזת את עצמך בשתי ידייך ויצאת אליו.
עלית ברגל אל עירו.
טיפסת במעלה רחובו 
עד בואך אל ביתו.
עלית את כל מדרגותיו.
עד גבהות קומתו הגעת.
ארגנת חצאיתך, מתחת חולצתך,
סידרת באצבעותייך את שערך,
הסדרת נשימתך,
נקשת שלוש נקישות מוצנעות
על דלת לבו והמתנת.
מי זאת?
מי זאת האחרת שפתחה לך דלתו..?
כמה כאב לך כשממרומי לבו
נפלת, התגלגלת ונחבלת
כמה אצילות ועוצמה קרנו ממך
כשאספת את עצמך,
זקפת קומתך ושבת לביתך.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

גילוי / ארזה מאור ניצן
שוחחנו ארוכות.
הרגשתי איך עם כל משפט
אני משילה עוד פריט לבושה
חושפת וממיסה
אט אט שכבות הגנה
ומתרגשת נורא
ולא שאמרת משהו חדש,
או מיוחד או מהפכני..
רק שהפעם,
לא הקשבתי לך עם ראשי
ולא הקשבתי לך עם אוזניי.
הקשבתי לך עם לבי.
רק הבוקר,
איווררתי ממנו ישן
וכיוונתי אותו כך
שיוכל להקשיב
שיוכל להכיל מחדש
וכשהנחת בו מילים,\
יכולתי להרגיש
איך כולי נרעדת ונרגשת
ולו מעצם המסוגלות,
להתאהב מחדש.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

לאט ל.. את / ארזה מאור ניצן
לאט לאט..
כנסי בשערייך כמו שהחלו חייך.
בתנועות אגן הלוך ושוב.
כמו שהים מלטף את החוף.
מלטף ונסוג.
הלוך ושוב.
כמו שיצאת לעולם.
נוצרת ברגע שיא ופרצת בסערה.
כמו אז כששאפת אל האור הגדול
שבקצה המנהרה.
כמו אז.. כך גם היום.
יש ידיים שמחכות לך,
ממתינות שתגיעי אליהן.
מחכה לך חיבוק מכיל.
כזה שיעטוף את כל כולך,
יעודדך שתשמיעי את קולך
שתשאגי את עצמך לעולם.
יערסלך וירגיעך, יזין רעבונך
ויהיה קשוב לצרכייך.
נקי את הלכלוך שדבק לנשמתך,
זה המעכיר את צלילותך.
נשמי מלוא ריאותייך,
ראי אותך צלולה, מושלמת ושלמה.
השילי נעלייך מרגלייך, 
הסירי מנעולים מהרגלייך. 
יחפה ובטוחה צעדי צעדייך,
כאילו לא נפלת מעולם!
צעדי ברגליים קלות,
יחפות וחפות מהיסוסייך כולם.
כאילו כל המכשולים הוסרו מלפנייך!
ואת במישור נפשך צועדת,
מעברך למהווייך אל עתידך.
צעד, צעד,
לאט ל.. את.
עד אלייך.. עד מי שאת.
בואי מושלמת ושלמה.
בואי עלמא.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

צמיחה / ארזה מאור ניצן
בשנה המתרגשת עליי לטובה,
נגן בי שורת שיר אחת קטנה ביום.
יום ביומו אאספן.
אתווה מהן מחרוזת ניגונים
ותהיה השנה ערבה לאוזניי.
בשנה המתחדשת כעת בברכה,
השרש בנפשי זרע שייכות אחד קטן.
אעבה גזעו, אשקיף מצמרתו,
אתערסל בין ענפיו.
אשכולות תוכן יהיו פירותיו.
בכל בוקר אשכים לחפש בין עליו,
תובנת חיים אחת קטנה.
אאגדן אחת לאחותה.
תהיה השנה מעוררת משנתי למשנתך.
בזו השנה המתדפקת ברעננות על עולמי,
הצת בלבי בכל יום להבת אהבה אחת קטנה.
אנפח בה ברוחי להגדילה וללבותה.
אחלוק בה עם מי שמשואת לבו
להפיץ מלאהבתו בעולם.

ויהיו ימיי כולם
בניגון ערב, בשמחה שבלב, בנתינה וקבלה, בשייכות,
ביצירה, בצמיחה, באהבה ובהרבה הודיה!

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

מוזמנים להדהד, להעביר, לשלוח ולשתף .
מוענק באהבה לכל בת חוה
וזאת לתהודה: 
רישיון להיות מאושרת / ארזה מאור ניצן
למרות כל המהמורות, הקשיים והמכשולים,
עברת בהצלחה מסחררת את גיל הנעורים. 
אי לכך ובהתאם לזאת, את לגמרי רשאית:
להגביר את הרמקול של החיים
ולרקוד את עצמך לדעת כאילו אין מחר.
לצחוק צחוק פרוע (גם אם לאחרים הוא לא מובן)
להלך יחפה בשבילים של העולם, מבלי לחשבן לכולם!
לשיר בקול ובעצמה את שירת נשמתך.
לעוף גבוה על גבי מחשבתך.
לשחות עירומה בזרמי דמיונך.
לגמור ולא רק בלילה.
להתחיל גם בסופו של יום.
להגיד ״לא״ בלי בושה! לכל מי ומה שאין את רוצה.
להגיד ״כן״ ולפרגן לעצמך את אשר את חפצה.
להיות כספר הפתוח לעולם ולזקוף את ראשך.
להזכיר לעצמך ש״גיל״ במילון הוא הגדרה ל״שמחה״ וממרום גילך לשמוח.
לזהות ולגלות שחיה בתוכך הילדה הקטנה שכל אמא הייתה רוצה!!!
עזרי לה להרגיש מוגנת, אהובה ובטוחה.

כבוגרת פקולטת החיים, כדאי ומומלץ לך:
להפסיק להחמיר כל כך עם עצמך ועם סביבתך.
לזכור תמיד שאת את! היצירה המקורית
ושבכל העולם, כמוך.. – יש רק אחת!
דעי שממש שפר עלייך מזלך!
מכיוון שכל כולך שייך באופן בלעדי – לעצמך.
אז, חיי את חייך בסומק לחיים. 
חיי כאילו לב לבו של העולם נברא במיוחד עבורך.
היי שמחה ומאושרת בחלקך.

על החתום:
אדם שפר וחוה רצון.

רשימת הממליצים:
טובה ברכה, אושר מצליח, שמחה לב,
גבי איתן, גאולה רצון, חיים נסים ו.. גלי אור הגנוז!

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

שני לטובה / ארזה מאור ניצן
היי את.. כן, את!
לאן את רצה?
עמדי לרגע במקומך.
ראי עד כמה רחקת מעצמך..
הסדירי נשימתך,
מחי את אגלי הזיעה ממצחך.
ממרומייך, רדי על ברכייך,
שאפי עמוק, עמוק,
מלאי מלוא ריאותייך אומץ
וצללי אל פנימיותך.
צללי עד הגיעך אל קרקעיתך.
עד הגיעך למצולות נפשך.
עכשיו.. שבי.
שבי בשקט שלך..
פקחי את עינייך, התבונני סביבך.
זהי את הרצון השוכן בקרבך.
זה אשר הדחקת בין כל
ה״עשי״ וה״לא תעשי״
שחינוכך וניסיונך הכתיבו לך.
זהי את הרצון שלך.
זה שהפלאת להצפין בך
מיום הולדתך.
הוא כיהלום גולמי הממתין לך
שתחצביהו מכור מחצבתך.
הגיע הזמן!
חצביהו ברכות בשתי ידייך.
הסירי ממנו:
את שכבות הבלבול והמבוכה,
את שכבות הלא מגיע לי,
את שכבות התוכחה,
את שכבות הלא מסוגלת
והלא מספיק טובה,
את שכבות הלא ראויה..
קלפי ממנו את הדחיינות,
המסכנות, הקורבנות,
הבכיינות וחוסר האונים.
זהי וחשפי, חשפי וגלי.
עד שתרגישי.. תרגישי ממש!!!
איך גלי אושר פנימיים מציפים אותך.
תרגישי איך חוזר לך הזוהר לפנים.
תרגישי שחשפת וגילית
את לבת רצונך.
תרגישי שמצאת את בת הים שהנך..
ולבך יהלום!
יהלום בך במקצב ברור ומדויק:
מבורכת. מבורכת. מבורכת.
מבורכת את כל כך.
עכשיו, קומי.
צאי!
רוצי לממש את הרצון שלך.
שני לטובה ולברכה את נתיב חייך.
וראויה שאת!
שיהיה לך בהצלחה!!!
שנה טובה וברוכה:)  ️

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

תודה שזכיתי / ארזה מאור ניצן
תודה שזכיתי
לידיים מחבקות,
לשפתיים המניחות
באוזני שאלה לשלומי.
תודה שזכיתי
לדעת ולחיים,
לפירות בטני,
לפת לחם ומים זכים,
לבגד חם על גופי הבריא,
לנר המאיר מחשכים,
לשיר בנשמה
בימי חול ובשבת שלום.
תודה שזכיתי
להודות על היש ולברכו,
להכיר באין ולהוקירו.
להניח קולי על אוזניים חפצות.
להקשיב עם לבי לתשובות ולבקשות.
לעמול ברינה כדי להניב
את הדרוש ביקומי לקיומי
ואם קצרה ידי להשיגו,
לבקשו בגו זקוף,
מבלי להרכין את הראש.
לכל אורכה ורוחבה של דרכי,
מודה אני ושמחה בחלקי,
כי בת מלך אנוכי.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

הלב / ארזה מאור ניצן
מה חשבת?
לאהוב, 
זה ללכת עם הלב שלך עד הסוף.
לעשות בו חופש,
לעשות בו דרור ללבלב ולפרוח.
לעשות בו חירות.
לפרוץ בו גבולות
כדי שיהיה מסוגל לעלות על גדותיו.
כשהקרירות חודרת אליו,
להבעיר בו מדורה.
להאיר לו עם פנס כשהוא תועה בדרך,
כי לא הכל מדויק.. יש כל כך הרבה בערך.
לאהוב מישהו אחר, 
זה כמו לאהוב את עצמך.. 
ויש הטוענים שאפילו יותר.
תקשיבי,
לכל אהבה שאת מעניקה,
מוצמד פתק עם זכות החזרה.
אפשר שישתמשו בו
אפשר שלא.
וחיוני שלפחות פעם אחת, 
הלב שלך, עם כל הנתינה שלו,
ירגיש דחוי ולא נחוץ,
ירגיש שהוא נותר בחוץ.
ירגיש חשוף, ללא הגנה,
בצינה, בגשם זלעפות, או באש החמה.
אך אם תמנעי ממנו לשחרר, 
את האהבה שהוא נועד לפזר..
אם תהפכיהו כיליי וגלמוד,
אם לא תאפשרי לו,
להתנסות במקצבים חדשים, 
להלום בחופשיות 
ולרקוד בהתרגשות..
הוא יפעם ויפעם בשעמום.
הוא יהיה רק משאבה
שמתרחבת ומתכווצת,
ללא לאות..
ללא מהות..
הוא יהיה, רק משאבה
הכלואה בגוף,
חסר שמחה,
נטול חיות.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

מוזה שלי / ארזה מאור ניצן
מוזה שלי,
את כל כך מכירה אותי.
יודעת להופיע ולארח לי חברה
במצבי הקיצון שבי.
ברגעים אלה,
את מפליאה לנבור בנשמתי
ולדלות בדיוק ובחן רב
את המילים הכבדות.
אלו המכבידות על חדרי לבי,
המהלכות במוחי,
המשבשות הלך מחשבתי.
את יודעת היטב לסעור בי,
לטלטל ולערסל אותי,
לגאות בי,
עד שאין בי התנגדות
להושיט לך ידי,
לחצות ולצלוח אתך
ימים בחרבה.
ביציאתך ממני,
את מקפידה תמיד,
להשאיר דלתי פתוחה
לשלווה והקלה,
הנכנסות אליי שלובות זרוע
מיד אחרייך.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

תפילת הילדים / ארזה מאור ניצן
הלוואי שיהיה בעולם הזה,
לפחות אדם אחד בוגר,
שיאהב אותי וידאג לי,
יותר מלכל אחד אחר.
שיכין לי אוכל בריא ומזין,
שידבר אליי בקול רגוע ונעים.
שישיר לי שירים ויקריא לי סיפורים,
גם כשבפי אין עדיין מילים..
הלוואי שיהיה לי בעולם הזה,
לפחות אדם אחד,
כדי שלא ארגיש לבד,
לא ביום חול ולא ביום חג.
אחד שיהיה המקלט שלי.
שיידע לשמש לי מצפן,
לכל מה שלא ולכל מה שכן.
וכדי שאהיה יעיל וחיוני,
שיעודד אותי ליזום, ליצור,
ואף פעם לא לפחד לנסות.
לדעת שמותר לטעות..
אם באותה המידה,
מנסים לתקן ולוקחים אחריות!
שיחנך אותי בדרכי סובלנות.
כך אלמד על פערים לגשר,
ואדע לקבל את השונה
ולכבד את האחר.
שיכוון ויאמן את עיניי לראות
שמעצם היותה,
השונות היא ברכה.
ברכה שאת העולם
בכל צבעי הקשת מגוונת 
וזאת טעות בעליל
לראות בה גיבנת.
שלכל אחד בעולם הזה,
הזכות לבחירה חופשית
וזהו כלל שמתגלגל
עוד מימי בראשית.
הלוואי!!!
שבעולם הזה, יאהב אותי
לפחות אדם בוגר אחד.
אחד.
אך שיהיה איכותי!
וידאג לרווחתי.
ממש לא משנה לי,
אם זה יהיה, הוא..
או, אם זאת תהיה היא..,
אפשר ששניהם..,
או שתיהן..,
זה חסר חשיבות מבחינתי.
העיקר שארגיש בכל לבי,
שמי שאתי, באמת אוהב אותי!
כך אשתייך ואשתלב בעולם.
כך אוכל לטפס בשלבי הסולם
ואולי.. אצליח להגיע,
לשלב הגבוה מכולם.

בבקשה מכם אנשים בוגרים,
חדלו לחוקק חוקים נבערים
המונעים מאתנו להתגשם
ומהורינו להגשים
את זכותם הבסיסית להיות הורים!
אפשרו לנו את האהבה הזאת
שחולמת אותנו ומייחלת לנו,
הרוצה בכל מאודה להעניק לנו חיים טובים.
הרי, הם ואנחנו בדיוק כמוכם ראויים.
תזכו את העולם באור גדול.
אדם לאדם לאדם לאדם –
באהבה ושוויון לפני הכל!!!

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

ברוך בואך / ארזה מאור ניצן
ברוך בואך.
כמה חלמתי אותך.
בדיוק אותך.
את ידייך הקטנות,
המושטות אליי.
את ראשך הטהור
המונח על כתפי.
את קולך הרך,
את קטיפת שערך,
את אורך.
כמה השתוקקתי אלייך,
אל נזקקותך,
המשביעה נזקקותי.
אל מילוי צרכייך,
המגשימים את יעודי.
אל טיולינו בשבילים,
המובילים אל קיומי.
אל רגעי החסד
המחיים אותי.
ראי,
כמה את פלא שלי.
כמה את פלא של העולם.
ארככו עבורך
ובאור חיוכך, 
אראהו מושלם.
דעי,
בהגיעך אליי, 
הוארו ימיי.
כולם.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

הוא כאן / ארזה מאור ניצן
אני כאן בתי.
לוחש המשיח.
את קוראת לי
וקוראת לי
וכל הזמן הזה,
אני כאן.
לידך.
את תוכלי לראות אותי,
בשנייה שתאמיני בעצמך.

אני כאן בני.
אומר המשיח.
אתה קורא לי
וקורא לי
וכל הזמן הזה,
אני כאן.
לידך.
אתה תוכל לראות אותי,
בשנייה שתאמין בעצמך.

אני כאן ילדיי.
קורא המשיח. 
אתם קוראים לי
וקוראים לי
וכל הזמן הזה,
אני כאן. 
אתכם.
אתם תוכלו לראות אותי,
בשנייה שתאמינו בעצמיכם
ותעשו שלום ביניכם.

אני כאן!
זועק המשיח.
אני כאן לידכם,
כבר אלפי שנים.
קורא לכם וקורא לכם
ואתם לא עונים.
אתם כל כך עסוקים
בעצמיכם, 
באגו שלכם,
בהתהדרות 
ובמסכנות, 
בהצטדקות, 
במגיע ובלא מגיע,
בכיסא ובכתר,
בבסדר ובלא בסדר.
אתם כל כך עסוקים!
אתם לא מקשיבים.
תעצרו רגע!
תקשיבו לקולי,
כדי שאוכל
לסיים תפקידי
ולהמשיך בדרכי.
בבקשה מכם
תשחררו אותי..!

צילום: לונה

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

התנגשות / ארזה מאור ניצן
רגש והגיון.
האחד ועצמתו, 
השני וחולשתו.
צד רוצה.
צד דוחה.
שלם אוהב.
חסר מתעב.
ישר נסוג.
עקלקל מתקרב.
ימין שואף.
שמאל מעכב.
סיבות סובבות נסיבות, 
צלקות נצרבות,
מתחדדות, מתפוגגות
וחוזר וחוזר
חלילה..

בן אדם!
השאר פרטים,
קום ולך.

צילום: לונה

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

אהבה עצמית / ארזה מאור ניצן
אשה טובה
תעשי עם עצמך אהבה
לטפי כל קימור וקמט ברכות חכמה
הניחי ראשך על מצע של עדנה
בפשטות פשטי בגדייך
אט אט פתחי  מנעולייך
פרשי ופרשי לרווחה הרגלייך
והמדרון יתיישר לרגלייך
תנשפי ותשאפי 
עד הגיעך לצמרת 
ובכל רגע נתון תתענגי מהדרך 
אשה טובה
באהבתך את עצמך, 
עולם ומלואו 
יחברו לעולמך.

צילום: לונה

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

יצאתי לעולם / ארזה מאור ניצן
יצאתי לעולם
הוגשתי לאימי
עטופה בחיתול לבן 
הבשלתי
עטויה שמלת כלולות לבנה
והינומה לבנה 
קודשתי
על גבי סדין לבן  
אני לאישי ואישי לי
התמסרנו
מבן לבן צמחנו
החל להמר, התמכר
זרי שקרים לבנים 
על עולמינו פיזר
נפרדנו
פגישה ראשונה
חוף ים לאור הלבנה
פגשתיה ואהבתיה 
אהבתיה עד כלות.
עת נעדרתי משמעות 
בעולמה 
התכווץ עולמי לצידה
נעטפתי עצבות
טעמתי מלוא החופן 
ניכור ובדידות
לילות לבנים יללת זאבים
התעוררתי
נאמנה לחיי לחייה
עזבתי
בלבדותי
חוברת מחדש לעצמי
מחבקת חולשותיי
מחזקת יסודותיי
ממקדת רצוני
משכינה שלום במצפוני
נרגשת לקראת
מכלול הצבעים 
שיגוונו את עולמי.
שבתי.
בזמני שיגיע 
יעטפוני 
תכריכים לבנים 
ואמשיך לדרכי 
שלמה ונכונה לאין שיעור

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

בשביל המודעות / ארזה מאור ניצן
בשביל המודעות
אדם עומד.
שואל מדוע?
מנסה ומועד.
דומע, קם
וממשיך לצעוד, 
מודע משהיה!
מודע לאן מועדות פניו.
מודע לעמוד העשן והאש שלפניו.
על שביל המודעות
המרוצף דמעות של הגשמה,
צועדים בני האדם להגשמת רצונם.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

כשכותבים אמת / ארזה מאור ניצן
כשכותבים אמת
הפנים והחוץ שקטים
אין לחץ של עט
על דף החיים
כל אות מתייצבת 
מרצונה במקומה
בשורות ישרות
בלי דחיפות
בלי צפיפות 
ללא פערים
נאספות בחמלה
מילים אל מילים
והקורא את הכתוב 
חוזה בהילה
הקורנת מכל אות ואות
בקדושת
ברית מילה

תמונה של זריחה בה השמש מזכירה עין כתומה וגדולה.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

בלילה ההוא / ארזה מאור ניצן
בלילה ההוא 
בו הגעתי לעולם
הכל היה ערוך ומוכן
באופן כמעט מושלם
הונחו היסודות
לבניין עולמי
סותתו אבני הדרך 
אליהן אשאף בעצמי
נסללו הדרכים
עליהן תדרכנה רגליי
נבחרו הנופים
אותם אגמע בעיניי
נבחרו הוריי, ילדיי,
חבריי.
נבחרו כל המורים 
זוטרים ובכירים
אשר אפגוש בחיי
נכתבו השיעורים
שאעבור בדרכיי
תוכננו מבחניי כולם
גם אלה שיינתנו
צועדים בשבילי
ואני בשבילם
הכל נקבע מראש
באופן כמעט מושלם.
בלילה ההוא.. 
עם כניסתי לעולם
קיבלתי במתנה
את הבחירה החופשית
כדי שאוכל מבראשית  
ועד אחרית ימיי
להשלים או לנתב 
את סיפור חיי
באופן שיהיה
עבורי מדויק ומושלם

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

עכשיו אני / ארזה מאור ניצן
עכשיו אני
רואה את עצמי
במלוא הדרי
בגאות ובשפל
ואיך חתרתי ביניהם
לטוב ולרע
עם
וללא
מטרה
עכשיו אני
מאשרת לעצמי לקבל
מעט מתשומת הלב
שפיזרתי בנדיבות
בכל מקום
בו דרכה כף רגלי
עכשיו אני
מאפשרת לעצמי
להתקדש עם עצמי
זוהי שעת רצון
כן.
עכשיו
אני.

אשה מניפה גבוה את רגלה, על חוף הים לרקע השקיעה.
צילום: לונה

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

פנינים / ארזה מאור ניצן
ירושה יקרה מפז,
הורישה לי סבתי.
גשי ארזיקה.. גשי אליי..
חייכה ותלתה בי עיניה.
שבי לידי.. הגיע זמני..
לחשה בקולה היודע.
לפני שאוכל לצאת לדרכי,
כמה דברים לי אלייך.
אספתי פנינים יקרות בחיי, 
בא הזמן להעבירן לידייך :
סדרי חדרי לבך כך
שיהיה בו תמיד 
חדר חמים ומואר
למי שאבדה דרכו
או חשך עולמו.
הטי בהקשבה אזנך
לפה המחפש אוזן קשבת
ואת הדברים  
שיפקיד ברשותך.. 
שמרי היטב
אצלך בכספת.
הקשיבי לצפנים 
המונחים בחלומות
היי עץ דעת 
מניב תובנות.
פקחי עינייך
לכל יופיו וכיעורו של העולם.
גלי את הטוב 
הקיים בכל אדם
ושמרי נפשך ילדה
שמרי נפשך
מאלה השומרים אותך 
רק לעצמם.
את ידייך הכשירי
לבניה, יצירה 
ולהרבה מגע.
את רגלייך כווני תמיד 
לדרך הטובה 
וזכרי : 
גם כשהיא מתפתלת..
בסופה – היא ישרה.
השתמשי בלשונך 
למילים מדויקות 
כשפיך ולבך שווים.
מצאי בך חוף של שקט
בימים סוערים.
כשמועקה וכבדות 
יגאו בך.. 
פרקי אותן בבכי 
או, כמו שאת אוהבת.. 
כתבי שירים.
הרשי לעצמך 
גם להיות חלשה
וכשתטעי..
העלי מעומק לבך 
בקשה אמתית לסליחה.
למדי לבקש לעצמך..
פשוט כי מותר לך!
מאוד חשוב
שתלמדי גם לקבל.
לעולם ועד,
היי את.
כי כמוך בעולם,
יש רק אחת.
הגביהי קומתך,
כדי שתוכלי לצפות למרחקים.
הרחיבי מעגלייך
וצקי בהם חמלה ואהבה,
כדי שימייך ולילותייך 
יהיו חגייך על פני האדמה.

פנינים של חכמה 
שזרה והניחה
סבתי באוזניי 
ובסיימה..
שקטו פניה 
ומבטה נח למרחקים.
שלווה ושלמה 
יצאה מעצמה 
ליעדיה הבאים..

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

צריך להתחיל להיפרד / ארזה מאור ניצן
צריך להתחיל להיפרד
מעשבי הבר שצמחו בנו פרא וכבשו חלקה בנפשנו.
אלה המקומיים ואלה שסיפחנו לעצמינו מניכר.
ממילים מחלישות שזרעו בראשנו גננות ומורות נעדרות בינת לב.
מן המלעיגים 
ומן המלעיזים
מאמונות מחלישות
מדעות קדומות
מהאשמות
ממפחי הנפש
מן ההתפלשות ברפש
מהשמחה לאיד
מקטני האמונה
מהמתחזים לאל
מהרקוב, הנטפל והטפל
מדרכי הלא מוצא
ממנעולים שעל הלב
מהלקאה עצמית
מכל שאין אנו חפצים
מן הייסורים
מהנורא והשפל
ומוטב וצריך להתחיל
במלוא האמונה
לצמוח ולפרוח
מחדש.

 

צילום של שדה שיבולים.
צילום: לונה

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

ספר שיריי / ארזה מאור ניצן
ספר שיריי
הוא אוגדן נכסיי.
הוא אינו מפואר,
הוא פשוט למדיי.
מעין אלבום תמונות
הנפש המילוליות של חיי.
הוא הקיר עליו אני 
תולה את רגשותיי,
הוא האוזן הכרויה
לכל שאלותיי.
דפיו מהוהים מעלעול
למרגלות החמה
ולאור הלבנה.
אין בו אזכור על
עתות מלחמה.
יש בו שירים שנחצבו מלבי
וכמה שנולדו 
מרחם כאבי.
יש אפורים מימי בצורת
וסגולים מימים של הגשמה.
הצבעוניים הם תולדה 
של חדוות נשמה.
ספר שיריי,
הוא שדה פתוח.
יש בו עץ רענן
בצלו אוהבת אני לנוח.
פרותיו מעורבים,
בשלים ובוסר
ושיר חדש נולד
כשהשעה היא שעת כושר.
ספר שיריי
מאפשר לי לעבד 
לערסל משאלותיי.
הוא אינו שופט
ותמיד בנוכח,
אינו מרים גבה
ואינו מתווכח..
כך במלוא הגיבוי,
מכיל כל הגיג,
כל משפט ותיאור, 
מחשבה שבנמצא
וגם את זו האבודה.
מכיל סימן קריאה!
פסיק ונקודה.
מאגד עבורי רגעים מרגשים
ואת אלה שממש עכשיו
עליי מתרגשים.
לכל מקום שאלך,
הוא תמיד יהיה איתי.
ילווה וינעים את דרכי.
ספר שיריי
המונח לפניכם,
הוא הדלת הפתוחה
בין עולמי לעולמכם.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

בדרך לעצמי / ארזה מאור ניצן
בדרך לעצמי
פגשתי אנשים המחפשים
את עצמם.
איש ותחפושתו,
איש ומסכתו.
בדרך לעצמי
בעיניים עצומות
אני רואה את פחדיי,
הצלחותיי, כישלונותיי.
הדרך לעצמי, 
עוברת בי.
מכף רגלי ועד ראשי.
בין רמ״ח אבריי,
לשס״ה גידיי.
נפשי נוסעת,
עוברת
במדבר צחיח,
בשדה רענן,
על פסגות הרים,
בוואדי אכזב,
בתהומות נשיה,
ברעידות אדמה,
בנחשולים שבלב,
בנופים של ריגוש,
שמחה וכאב.
ונשמתי מגשרת 
בין כל הצמתים, 
סוללת בקרבי
דרכים חדשות להפליא.
יוצרת
את מפת הדרכים שבי.
עולם ומלואי
מבוית ופראי,
נפרש
כל הדרך
אל עצמי.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

כשהחלטתי לא לשכוח / ארזה מאור ניצן
כשהחלטתי לא לשכוח
לא היה לי מושג
שהזיכרון מעצמו יאחז בי בכח.
שהוא בעצמו לא ייתן לי מנוח..
לא הבנתי עד כמה 
נימי נפשי שזורים בהתנסות הזאת
שהחלטתי לא לשכוח.
ננעצה בי הבנה 
שהזיכרון הזה 
לדיראון עולם
ירעיד חדרי לבי
יטרוק דלתן בכח
ואין בעולמי
פינה שקטה
קטנה אחת  
שאוכל אליה 
לברוח.
עוד תשמע
בת קול דקה
שתאזן את נפשי,
לסלוח.
לו רק זיכרוני
יאות לשכוח.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

לדעת אישה / ארזה מאור ניצן
בימים, דע אותי באמת. 
שאל את כל אשר אתה חפץ לדעת
אפשר לי לספר לך על עולמי.
רק בבקשה, אל תקנא לעברי.
למד תווי פניי, גוון קולי בדברי אליך.
הקשב למרווחים בין המילים שאני מניחה באוזנך. 
אם צפופים.. לבטח כועסת. 
אם רחבים.. כנראה מהוססת. 
הקשב למקצבי נשימתי.
אם כבדים.. אזי מועקת
מקצב מהיר כשאני מתלהטת. 
מקצב חלש.. כשאני נבוכה.
פעימות בכל החדרים
כשאני שמחה
וכשעצוב לי.. 
תבחין בקלות! 
|אני בוכה.
בלילות, נגן בי ברגש
ואהיה גשר צלילים לנפשך.
היה אמן ואהיה כלי נאמן.
פרוט על מיתריי בסבלנות
כדי שלא אזייף לך.
נגן בי שמחה בקצות אצבעותיך.
פזר תוגה ממיתריי.
נגן בי רוך ועדינות, 
שמא לא תפקע מיתר בי.
גע בי נחוש ובבטחה, 
כן. אני שלך.
אבל אף פעם. אף פעם!
אל תראה בי רכושך.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

טקסט לפסיכולוג 2 / ארזה מאור ניצן
חיכיתי לרגע הזה,
להגיע אליך.
להניח בצד את תיקי הכבד, 
על כל תכולתו ולהתיישב מולך.
היה לי קשה לרסן את הסוסים 
השועטים בי קדימה,
הרעבים, חפויי העיניים,
אלה שאיבדו צהלתם,
אלה שקרסו מכובד הרוכבים עליהם, 
אלה שאיבדו את זהותם, 
אלה שנרמסה אצילותם 
כאשר פורזלו ונצרב בשרם..
אלה ששכחו 
טעמו של חופש הטבע 
בעולם.
חיכיתי לרגע הזה, 
לשקט הזה, 
לבידוד הזה מכולם.
ובמרחב שבייני לבינך..
היסוסיי כולם,
מלחכים עשב,
משביעים את נפשם
וצוהלים משמחה.
כך אני יוצאת ממך.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

טקסט לפסיכולוג / ארזה מאור ניצן
אצלך בחדר לשישים דקות, 
כללי התנועה אחרים ואין קנסות.
אין הגבלת מהירות.
יש שלט הכוונה אחד. אנושי.
מהנהן וקשוב לנפשי רגשי.
מומלץ לעבור באדום,
כי אין סכנה.
ובשבילי, תמיד יש זכות קדימה.
מילותיי שטות בכיוון חד סטרי,
הדן ממש עצמתי עבורי.
אין בעיית חנייה,
היא תמיד זמינה.
מתי שבא לי, 
אני יכולה לצפור.
אין בכלל תמרור עצור.
אצלך, הרמזור תמיד ירוק
מצחוק לבכי, מבכי לצחוק.
בתחילת הנסיעה, 
מסירה את חגורת הבטיחות
ומכוונת את עצמי 
למסלול התנגשות.
בוחנת כל תנועה 
בהילוך אטי
ומגיעה לתובנות 
מה התחולל בנשמתי.
בשעה שאני נוהגת, 
אתה מלווה נהדר.
הטלטלות שרכבי 
עובר איתך בדרכי,
מחזקות לי את השסי
ובהחלט מעלות את ערכי.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

אחרי שהלכת / ארזה מאור ניצן
אחרי שהלכת,
פתחתי את כל חלונות הנשמה
כדי לאוורר שברי משפטים.. רסיסי מילים..
חיצי כוונות שנורו ללא מטרה ונשארו תלויים באויר..
אחרי שהלכת..
פתחתי ברזיי עיניי
ושטפתי
כוסות ריקות מתוכן,
צלחות נטולות הצלחה.
ולאחר ששטפתי ואווררתי
וניקיתי ופיניתי וסילקתי..
ושב השקט אל חדרי לבי..
מלאתי כוסי באושר,
סעדתי לבי במנת אמת
ופתחתי דלת רחבה
לכל אשר 
יבוא עליי לטובה.
לכל אשר יבוא אליי
ויראה כי טוב
וישמח להישאר.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

להיברא מחדש / ארזה מאור ניצן
נגד הזרם של כל מה שידענו,
נפגשנו.
ומצאנו הפכיינו,
חינניים בעייננו.
התקרבנו ואהבנו.
העזנו והתאחדנו.
גן לתפארת הקמנו
והתברכנו בתנובותיו.
הצבנו שומרים על חומותיו,
הרחבנו בדידות בין קירותיו.
וכעסנו
והרסנו למופת
ושיחזרנו.
יותר מידי פעמים,
שצפנו וגעשנו.
נהרות של רגש
הטחנו.
גלגלנו סלעים של
אשמה.
ירקנו אש ולבה
ממעבה הבטן הפגועה
ורעדה לנו הארץ
ופחדנו נורא.
אחר כך,
המטרנו גשמים של ברכה
ששטפו את היאוש
והתפייסנו
והתאחדנו באחת
והרגשנו גן עדן
לעוד לילה אחד..
אחרי שנרדמת,
התעוררתי
וראיתי את הטוב
וראיתי את המר
וראיתי את החולי
בלהצמד למוכר.
את הפחד המשתק,
את הצורך להשתייך,
את העוורון,
את השיכרון,
את ההכחשות,
את הבריחות,
את החזרות
ואת הלחשוש..
ולחשוש.. ולחשוש..
והתבוננתי בנו..
התבוננתי עד בוש.
בזמן שהשחר עלה,
העזתי לטעום
מפרי עץ הדעת
והתיישבה בי הכרה.
לראשונה בחיי,
יכולתי לראות את עצמי, 
לא דרך עינייך. 
אלא, 
לראותי מעיניי.
וראיתי כי טוב
ושמחתי בי עד מאוד.
הבנתי נבדלות מהי.
הצלחתי לחמול לי.
הצלחתי לחמול לך.
הצלחתי לאהוב את עצמי.
כך, בייני לבייני.
ללא תלות.. בלי תיווך חיצוני.
הרגשתי מבורכת ושייכת 
ומלאת תודה!
והתרגשתי. 
התרגשתי נורא.
כשהתעוררת,
חיבקתיך ארוכות
והנחתי באוזנך
תודה על שהיה
וסליחה
ואיחול עם תקווה
לדרך צלחה
וביקשתי
שנציב בינינו 
את להט
החרב המתהפכת
ואת הכרובים 
נעמיד במשמר,
על פרק חיינו זה
שתם ונגמר
ומעתה שייך לעבר.

ויהי ערב
ויהי בוקר
יום חדש
ואני נבראתי
ויצאתי לאור,
על כל גווניו..

צילום: לונה

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

שפת אמי / ארזה מאור ניצן
לשפת אמי
יש ערך מוסף.
יש לה טעם
ויש לה ניחוח.
שפה כזאת
שנותנת כח.
תבשילים על הכיריים,
ריחות טובים בבית,
שפה של יונה לבנה
עם עלה של זית.
לשפת אמי,
מילים מנחמות.
אחת שעוטפת
ואת זו המלטפת
אחת מבררת,
אחת מברכת,
ואחת ששותקת
כשאני נבוכה
וכשאני תוהה..
יש את זו 
הנחושה,
היודעת,
המדריכה.
בשבילי,
שפת אמי,
היא..
שפה של מלכה.
מילותיה מתובלות
בחופן חום, 
אהבה והצמחה.
יש בה שעבוד 
ויש בה שחרור.
יש בה מותר
ויש בה אסור.
אני מזהה פעמים 
בהן,
אני פונה לילדיי
ושפת אמי
כמעיין נובע
העולה מלבי
אל שפתיי
וזורם אליהם
במילותיי..

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

זמן / ארזה מאור ניצן
כשאת צעירה, היא אמרה..
גם פצע שטחי, גורם לך לחשוב
שזהו. 
סוף העולם ונגמר!
ורגע אחר כך..
עוד לפני שהמחוג משלים מעגל,
מגיע משהו חדש והפצע הזה
מגליד ונשכח.
רק זמן.. היא אמרה.
רק בו יהיה הידע איך
לחבוש ולרפא 
את פצעייך העמוקים. 
אלה שבלעדיו, אינם מגלידים.
הוא היחיד שיכול ללמדך,
איך להתבונן בפיוס, בהשלמה ובשלום
אל החיים ועל המתים
ופחות להחמיר עם עצמך..
כשאת צעירה, היא אמרה,
את רוצה יותר ומהר מהכול.
לסבלנות אין אצלך מקום.
הכאן והעכשיו, הם שליטייך.
ובהמתנה את רואה איום על חייך.

תלמדי מהטבע, היא אמרה.
תראי איך נחל השואף לים,
לעולם אינו מוותר או מאוכזב.
כמן נחל שוויתר על יעדיו
ונשאר אכזב כל חייו.
הנחל האיתן,
גם אם ארכה דרכו,
ממשיך נחוש, זורם ומדויק.
אינו עוצר, או חוזר, או שואל: 
עוד כמה זמן, כך עליי להתפתל..?
מטבעו, מתקדם ומגיע ליעדו.
ואם את חוששת לפנות מקום לאחר, 
מדאגה בלבך שמא קיומך יצטמצם.

תתבונני בטבע, היא אמרה.
תלמדי מהלבנה.
גם כשמלאה גם כשחסרה,
כשזמן השחר להפציע,
תראי באיזו קלות ואצילות
היא מפנה מקומה לחמה.
יודעת בבטחה, שמחר
כשהשמש תשקע, 
היא תשוב להאיר. 
ישמר מקומה.
כמוה, כך גם החמה, 
בקידה מופלאה מפנה את מקומה 
לזוהרה של הלבנה.
ותראי. 
תראי איך המעברים האלה, 
מעטרים ומשמחים את השמיים, 
בזהב וארגמן.  
להזכירך, 
שבזמן שאת בוטחת ומאפשרת, 
נוצר רגע מושלם.

היא פרשה זרועותיה לרווחה
הישירה מבטה ואמרה:
בואי אהובה.
חיבוק הניתן מהלב,
הוא עזרה ראשונה לעמעום הכאב.
התמסרתי לחיבוקה
והרגשתי,
כל כך הרגשתי..
כמה שהיא צדקה.

דמות של ילד או ילדה על החוף וברקע, שקיעה שצובעת את השמיים בצבעי הדר ופאר

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

פנים / ארזה מאור ניצן
הביטי בתי, 
תראי איך הזמן והניסיון 
עיטרו את פניי.
חרטו בהן קוים של אופי,
שבילים דקים של 
גיל ושמחה.
בזויות פי, עיניי 
ומעל אפי, 
דאגה נחרצה.
את שני הירחים 
שמעל גבותיי,
שרטטו
פליאה ותדהמה
כשחלפו במחוזותיי.
כך,
מפת חיי 
גלויה ופרושה
על פניי.

עיניי. 
בהן, לא חרש הזמן.
כך הן מיום לידתי.
שתי שמשות קטנות,
צופיות 
ומאירות את דרכי
וכל המתבונן בהן מקרוב
ואינו מסתנוור
מהשתקפותו..
מסוגל להעמיק בהן
ולפגוש את נשמתי.

למדי להשתמש 
בשמשותייך, בתי.

תמונת פורטרט של אמי המקסימה.

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook

כל אחת ואחת / ארזה מאור ניצן
כל אחת ואחת,
טוב שתעשה בליבה,
באר חלומות.
לעת ערב,
אליה תרד,
לטבול בגפה,
לטהר ולהצליל 
מחשבתה.
ממנה תשקה
ערגותיה.
וממנה תדלה 
תשוקותיה.

כל אחת ואחת,
טוב שתעשה בעיניה,
מעיינות ישועה.
בעלות השחר,
יעלו ויתקבצו סביבן,
כבשותיה התועות כולן.
יגמעו ממימיהן,
ירוו צימאונן.
עת פועה ושפרה,
יתנגנו בקרבה,
להנחותן,
לרעות טוב.

צילום: לונה

קרא עוד

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook MessengerWhatsAppEmailFacebook