הלב

הלב / ארזה מאור ניצן
מה חשבת?
לאהוב, 
זה ללכת עם הלב שלך עד הסוף.
לעשות בו חופש,
לעשות בו דרור ללבלב ולפרוח.
לעשות בו חירות.
לפרוץ בו גבולות
כדי שיהיה מסוגל לעלות על גדותיו.
כשהקרירות חודרת אליו,
להבעיר בו מדורה.
להאיר לו עם פנס כשהוא תועה בדרך,
כי לא הכל מדויק.. יש כל כך הרבה בערך.
לאהוב מישהו אחר, 
זה כמו לאהוב את עצמך.. 
ויש הטוענים שאפילו יותר.
תקשיבי,
לכל אהבה שאת מעניקה,
מוצמד פתק עם זכות החזרה.
אפשר שישתמשו בו
אפשר שלא.
וחיוני שלפחות פעם אחת, 
הלב שלך, עם כל הנתינה שלו,
ירגיש דחוי ולא נחוץ,
ירגיש שהוא נותר בחוץ.
ירגיש חשוף, ללא הגנה,
בצינה, בגשם זלעפות, או באש החמה.
אך אם תמנעי ממנו לשחרר, 
את האהבה שהוא נועד לפזר..
אם תהפכיהו כיליי וגלמוד,
אם לא תאפשרי לו,
להתנסות במקצבים חדשים, 
להלום בחופשיות 
ולרקוד בהתרגשות..
הוא יפעם ויפעם בשעמום.
הוא יהיה רק משאבה
שמתרחבת ומתכווצת,
ללא לאות..
ללא מהות..
הוא יהיה, רק משאבה
הכלואה בגוף,
חסר שמחה,
נטול חיות.