כמה מופלאה ויפה השפה העברית. כמה עוצמה באותיות ובמילים.
א ח ר י ו ת איך היא מורכבת?:
א – בראש וראשונה אחריות כלפי עצמי (אני).
אח – אחריות כלפי סביבת השווים. אחים, חברים, קולגות.
אחר – אחריות כלפי כל מי ששונה ממני.
אחרי – אחריות כלפי כל מי שאני מחשיבה שהוא נמצא אחרי. לסביבת המוחלשים. ילדים, תלמידים.
אחריו – אחריות כלפי כל מי שאני מחשיבה שאני אחריו. לסביבת הסמכות (הורים, בוסים, מורים, מנהלים, מפקדים..)
ולאחר שאני מקפידה לנתב וליטול אחריות ביחס לכל הסובב אותי. ביחס למציאות חיי במלואה!
אז ורק אז! אני מגיעה ל- ״ת״ לתכליתה של אחריות. זה הרגע בו אחווה באמת את מהותה המלאה והשלמה של האחריות.
בדיוק כפי ש”אחריות” נכתבת: מ – א׳ עד ת׳ ומה שביניהם.. כלומר: אחריות כוללת בכל הממדים!
