רשומות

חלק ראשון – פסיכי כמה שזה הגיוני! וירוס הקורונה – חידוש על פי הבנתי את סמלי הקבלה. כולל התאריכים המדויקים של השלבים מהגעתו ועד לצאתו בע”ה מן העולם.
פרשת נח מספרת על הבידוד המשפחתי הראשון בתנ״ך וכוללת את התאריכים המדויקים, השלבים והסיבות להגעת הוירוס לעולם. הפרשה מגלה בפנינו מהם השלבים הפיזיים והרוחניים שנעבור עד לצאתנו בבטחה מהבידוד האישי, הזוגי, המשפחתי, החברתי והעולמי.
על פי פרשת נח, הגיעה העת להחיל על העולם כולו סדר עולמי חדש. השיא יתקיים ב״ליל הסדר״ העולמי למען טיהור העולם הפיזי והרוחני.
למען השבת ערכי המשפחה תוך שימת דגש על כיבוד אם ואב.
*בשואה העולמית של וירוס הקורונה, חולי הקורונה ממוספרים. מלמד על תקופה בה האנשים מאבדים את זהותם האישית הייחודית ואציין במשנה זהירות שמזכיר במעט את כוונת מספור היהודים בשואה.
״פרשת נח״ – ( 30.102019 – 4.11.2019) על פי הפרשה בתאריך 11.11.19 הגיע הוירוס לעולם. בשונה מהתאריך 1.12.19 שצוין על ידי ארגון הבריאות העולמי. זה הגיוני מכיוון שב-1.12.19 סין דווחה שכבר קיימים לפחות 40 מקרים של חולים בנגיף.
בפרשה, השם מצווה את נח לסיים את בניית התיבה בתוך שבוע. כלומר, עד ה-11.11.19 שזהו תאריך תחילת המבול. הפירוש – זהו המועד בו הוירוס הגיע לעולם ואשר בו נח הצטווה להיכנס לבידוד עם בני משפחתו ועם החיות (אשתו, שלושת בניו ונשותיהם, זוגות זוגות מהחיות הטמאות ושביעיות זוגות מהחיות הטהורות, שביעיות זוגות מבעלי הכנף) זהו הבידוד המשפחתי הראשון המופיע בתנ״ך.
המבול – חולי הקורונה מדווחים על תחושת טביעה מכיוון שדרכי הנשימה והריאות שלהם מוצפים במים.
על פי הפרשה, תאריך תחילת המבול בארץ – בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש למשך 40 יום ו- 40 לילה בסיומם התיבה נחה על הרי אררט. בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש ( 17.7.)המים היו הלוך וחסור (הפירוש -נסיגה בהתפשטות הנגיף בעולם) עד החודש העשירי בעשירי ואחד לחודש (11.10) נראו ראשי ההרים. הפירוש – כל ראשי ונשיאי המדינות בעולם יחוו את המבול. ב-11.10.2020 (נח שלח את העורב ששמו המדעי – Corvus בדומה לשם המדעי של וירוס הקורונה – Coronaviruses על מנת ללמד את העולם כולו ערבות (עורב) הדדית.
(ואם בכל זאת להישמע קצת כמו באבא בובה.. כשמחברים את אותיות העורב יחד עם Corvus iona מגיעים לשם הוירוס במדויק Coronaviruses )
כעבור שבוע נח שלח את היונה ששבה לתיבה עם עלה של זית במקורה. הפירוש – ללמדינו בתקופת הבידוד לשוב אל מקורינו ולהעריך את הפשטות והדברים הקטנים (זית) בחיינו. פירוש ה״עלה״ = להתעלות פירוש ה״מקור״ לשוב למקור תרתי משמע. נח למד מהיונה ששבה עם עלה של זית שעדיין לא קלו המים מעל פני האדמה שהמים מכסים עדיין את גזעי העצים. ללמדינו שהמים עדיין גואים על פני האדמה פירוש- שטבע האדם עדיין מכוסה בגאווה ויהירות ופניו עדיין לגזענות. ללמדינו לרדת מצמרות העצים עליהם טיפסנו ולהתחבר מחדש לאדמה ולשורשים (לאדם שבנו ולאבות אבותינו)
בעלי הכנף המוזכרים בפרשה מלמדים אותנו שראשי המדינות יערבו זה לזה באמצעות מטוסים שיעבירו הצלה ממדינה למדינה.
ב 1.1 (א׳ בניסן) נח הסיר את מכסה התיבה וראה שהמים יבשו על פני האדמה. הפירוש – בלימה בהתפשטות המבול ובחודש השני בשבעה ועשרים לחודש יבשה הארץ (27.2) שלח נח את היונה וזו כבר לא שבה. הבין נח ש-קלו המים מעל פני האדמה וניתן לצאת מהתיבה.
27.2 על פי לוח השנה העברית
ב- כ״ז באייר נוכל לצאת מהבידוד ונעשה זאת בהדרגתיות. כפי שנח בדק את היציאה מהתיבה בהדרגתיות.
בהמשך הפרשה מסופר על תקופת מגדל בבל, בה כמו בתקופתינו בונים מגדלים שמגיעים לשמיים והארץ שפה אחת ודברים אחדים. הפירוש- העולם כולו מדבר בשפת המחשבים, אפליקציות וטלפונים חכמים ומעט מאוד שיחוח בין אישי מלב אל לב.
תקופת המבול ומגדל בבל באה ללמדינו במהלך חג הפורים ופסח, להוריד את המסיכות השקריות שעטינו על עצמינו ולצאת מעבדות לה היינו כנתינים סביב השעון.. לחירות אמתית וערכית. להעמיק ולטפח את שורשינו ולחדול מלהתנהל בעולם כעץ השתול על פלגי מים. להתחבר לעצמינו מחדש ולדבר בשפתינו המקורית. להחיות אהבה וערבות הדדית במעגלים האינטימיים שלנו ובמעגלים הרחבים המחברים אותנו אל העולם כולו.
המבול החל כשנח היה בן 600 והסתיים כעבור שנה כשנח היה בן 601, ללמדינו שהעולם יתגבר על המשבר העולמי הזה לפי הלוח היולייני העולמי – עד ה-27.2.2021 התאריך בו על פי הפרשה הופיעה אות הברית – הקשת בענן. מובטח לנו שעיני העולם כולו יהיו נשואות בהערכה ובכבוד גדול אל ישראל וירושלים.
שבע״ה יהיה לכולנו בשיבה טובה ומכבדת ובשיבה נעימה ומבורכת למקור.
בבריאות, נסים ונפלאות

תקשור שקיבלתי והעברתי בסיני – מאי 1998

בראשית ברא
כבדו את הזכרי והנקבי שבכם. אפשרו לעצמכם לבטאם במידתם מבלי לסרסם.
ימין ושמאל – ידע גשמי ובינה אלוהית. מים חכמה ים רפואה ים מזור ים חמלה ים אחווה ים החווה.
וממקום מקודש זה של כבוד וקבלה, יעלה ויתהווה החיבור.
תתאפשר יצירת האל הגלומה בכל אנוש.
כי יחברו לשם יחדיו ימין ושמאל
זכר ונקבה, איש אישה, אמת לאמיתה יחברו ויתחברו.
ישכון האל בקבלת הימין את השמאל והשמאל את הימין כי אחד הם.
ושני הצדדים מצדדים ומאפשרים מאפשרים ומצדדים.
הזכר בכך דרך רגליך. צעד רואה צעד צד רואה צד מאפשר ומתאפשר.
ממידה למידה מתאפשרת למידה.
האמן בעצמך ובמקור עצמתך, כי הכמוס הינו סמוך על דעתך. 
היה עצמך רואה. הבט מעיניך, כי מהן מעין ישועתך.
בדעתך ולא בדתך.
חווה את הנראה בעיניך ואל תעצמן, כדי שלא תאבד עצמתך ובכך עצמך.
היה מודע ולא דומע בסנוורים. שאל עצמך מדוע לפני שתחפוץ בעצת אחרים.
בחר בחירותיך ולא בריחותיך, כי כאן חירותך, כאן בחרותך, 
כאן חברותך לעצמתך, לעצמאותך, לעץ מהותך.
הקשב ללבך רב קשב ובהקשבה תתקבל הבקשה.
תיענה ולא תתענה. הקשב לתוכך ולא לתוכחה.
הבט דרך עיניך אל לבך פנימה, אל לב קיומך,
אל מקורך,אל מעיין משמהותך.
כי מקורותיו מעיין החיים המה מקור ישועתך.

תקשור שקיבלתי והעברתי בסיני בנושא חלומות – יולי 1998
כל יום ברדתו משדר תדרו.
החשוב לבן אנוש שיהיה קשוב לתדרים וידע להבחין ביניהם. 
ישנו תדר אור וישנו תדר חושך.
החושך משכיח מהאדם את אשר עליו לזכור
ואילו תדר אור מאיר את עיניו לעבר בינה אלוהית לעולם ההארה.
בחושך, שוכח האדם החולם את גופו ואינו לוחם עוד ברגשותיו
נותן לרוחו דרור וחופש בחיפוש אחר האמת מאת ישותו ומתאפשרת הפגישה. 
לוקח גופו מעין הפוגה בכדי לאפשר הטעינה, לאפשר ההזכרות
וכשמתעורר מתערער זיכרונו וחשכה מובילה לשכחה.
יש החושבים כי הרוגע הוא המוביל לזיכרון אולם יש בו מן הגורע.
ערות תביא לרעות שבין אדם לישותו.
כל שעליו לעשות בכדי לשמר זיכרונו הינו לרשום ולשמור.
לתעד עדותו אשר חווה בפגישתו את ישותו.
ישנם אנשים חשוכים.
אלו האנשים השוכחים את אשר הבטיחו לעצמם בהילוך לאדמה.
האר עיניהם והראה להם את שיש על דרך צבע
ולא על דרך עצב בצע ושכחה.
אמור לאדם חשוך:
שא עיניך מלבך קדימה וראה אש אלוהים.
עיניך הרואות אינן כניעותיך כי אם אורותיך – אורך.
אמור לו:
אל נא תחשוש מלראות.
שא עיניך וראה את אשר סביבך ואת אשר בסביבתך הקרובה
והקרוב לא יהיה יותר רקוב
החל מבוקר בו אתה קובר את החשוך- את ששכחת
ותקדם את שזכרת תמקד.
כל זאת בערות וברעות.
בחברות תחבור לעצמך לעצמתך לך- כל.
היה מוביל ולא בולם ולא מובל
כי מכאן מבולבל.
היה זורם ולא רומז ולא מוזר.
כי הזורם הינו מזור לנפשך לך – לכל
וכשאתה רואה – אתה האור.

,,לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך״.. נראה לי שכל אחד מאיתנו נדרש לפחות פעם אחת בחייו לעזוב או להפרד מהאהוב, הידוע, המוכר והנח, למען משהו חדש, זר ומנוכר.. מנסיוני, בתחילה הרצון להיאחז הוא עצום. הפחד משתק והעצבות.. הו העצבות תהומית..! אך אט אט.. עם הזמן.. התרגלתי והתאהבתי ואחר כך, לגמרי השתייכתי למיקומי החדש.