מילים ונפלאות

כמה מופלאה ויפה השפה העברית. כמה עוצמה באותיות ובמילים.
א ח ר י ו ת  איך היא מורכבת?:
א – בראש וראשונה אחריות כלפי עצמי (אני).
אח – אחריות כלפי סביבת השווים. אחים, חברים, קולגות.
אחר – אחריות כלפי כל מי ששונה ממני.
אחרי – אחריות כלפי כל מי שאני מחשיבה שהוא נמצא אחרי. לסביבת המוחלשים. ילדים, תלמידים.
אחריו – אחריות כלפי כל מי שאני מחשיבה שאני אחריו. לסביבת הסמכות (הורים, בוסים, מורים, מנהלים, מפקדים..)
ולאחר שאני מקפידה לנתב וליטול אחריות ביחס לכל הסובב אותי. ביחס למציאות חיי במלואה! 
אז ורק אז! אני מגיעה ל- ״ת״ לתכליתה של אחריות. זה הרגע בו אחווה באמת את מהותה המלאה והשלמה של האחריות.   
בדיוק כפי ש”אחריות” נכתבת: מ – א׳ עד ת׳ ומה שביניהם.. כלומר: אחריות כוללת בכל הממדים!

סוד האותיות.
מנפלאות השפה העברית:
כמה מופלאה, יפה ומלמדת השפה העברית. כמה עוצמה באותיות ובמילים.
״אמת״ איך היא מורכבת?:
״אמת״ מורכבת הכי יציב שאפשר מאלף ועד תו ובסיסה איתן:
״א״ האות הראשונה בא”ב ולה שתי רגליים.
״ת״ האות האחרונה בא”ב ולה שתי רגליים.
״מ״ במרכזה. גם לה שתיי רגליים והיא גם האות ה-13 ממוקמת במרכז הא”ב. 
בא״ב ( 22 אותיות + 4 אותיות סופיות = 26 אותיות)

לעומת המילה ״שקר״ המורכב משלוש אותיות הממוקמות כולן בקצה הא״ב
במרכז המילה “שקר” נמצאת האות ״ק״ בעלת רגל אחת ארוכה, הגורמת למילה ״שקר״
לעמוד על הרגל האחת הזאת ולהתנדנד בחוסר יציבות.

כנראה מכאן הביטוי: לשקר אין רגליים. כי יש לו רק רגל אחת!

סוד האותיות.
מנפלאות השפה העברית:
כמה מופלאה ויפה השפה העברית. כמה עוצמה באותיות ובמילים.
סבלנות  איך היא מורכבת?:
קודם כל נדרשת המתנה שלרוב כרוכה ב״סבל״ ו-״נו״ (קוצר סבלנות)
ורק לאחר שנדרשנו ונאלצנו לדחות סיפוקים, בקצה קצהו של התהליך,
מגיעים ל-״ת״ לתוצאה. ליעד הנכסף.

עוד מנפלאות השפה העברית:
׳נתינה׳ מצדה השני = ׳הניתנ׳ 
כך שבעצם הנתינה מעצמינו – אנחנו מקבלים לעצמינו. 
שמחת הנתינה משיבה לנפשינו אושר וסיפוק.

העץ הכי מדהים החל דרכו מזרע קטן וגם זה רק לאחר שגם הזרע ׳עצ׳מו כחלק מהתהליך, דרכו להתפרק.. ואז ורק אז! מתחיל תהליך מופלא של השרשה, צמיחה ויציבות. כך אנו. עצי השדה שכמונו. מותר וחיוני עבורינו לאפשר ל׳עצ׳מנו לחוות ולשהות במקום החלש והנמוך ביותר שלנו. שהרי ההתפרקות היא פרק/חלק בלתי נפרד מהתהליך המופלא הזה של צמיחה, ה׳עצ׳מה ויציבות! 

בעניין שמות וסמלים: 
מעניין אם ממציאי השמות לסוגי הסיגריות, שמו לב שיש לשם המסחרי שהם בחרו קונוטציות כל כך שליליות..?!
לדוגמא:
מרלבורו = מר לבוראו
קנט = אי אפשר
וינסטון = ניצחון האבן 
נובלס = נו-בלס/אין ברכה.
טיים – עניין של זמן..
אסקורט – לוויה
Camel – קמל/נובל
ושאת הסיגריה = קנט לייט, אי אפשר להדליק? 🙂
שורש השם סיגריה : ס.ג.ר 
חפיסה = בוקס
ובעישון – מסתתר עינוש
בהחלט ״חומר״ למחשבה..!