מחבר: ארזה מאור ניצן

התנגשות / ארזה מאור ניצן
רגש והגיון.
האחד ועצמתו, 
השני וחולשתו.
צד רוצה.
צד דוחה.
שלם אוהב.
חסר מתעב.
ישר נסוג.
עקלקל מתקרב.
ימין שואף.
שמאל מעכב.
סיבות סובבות נסיבות, 
צלקות נצרבות,
מתחדדות, מתפוגגות
וחוזר וחוזר
חלילה..

בן אדם!
השאר פרטים,
קום ולך.

אהבה עצמית / ארזה מאור ניצן
אשה טובה
תעשי עם עצמך אהבה
לטפי כל קימור וקמט ברכות חכמה
הניחי ראשך על מצע של עדנה
בפשטות פשטי בגדייך
אט אט פתחי  מנעולייך
פרשי ופרשי לרווחה הרגלייך
והמדרון יתיישר לרגלייך
תנשפי ותשאפי 
עד הגיעך לצמרת 
ובכל רגע נתון תתענגי מהדרך 
אשה טובה
באהבתך את עצמך, 
עולם ומלואו 
יחברו לעולמך.

יצאתי לעולם / ארזה מאור ניצן
יצאתי לעולם
הוגשתי לאימי
עטופה בחיתול לבן 
הבשלתי
עטויה שמלת כלולות לבנה
והינומה לבנה 
קודשתי
על גבי סדין לבן  
אני לאישי ואישי לי
התמסרנו
מבן לבן צמחנו
החל להמר, התמכר
זרי שקרים לבנים 
על עולמינו פיזר
נפרדנו
פגישה ראשונה
חוף ים לאור הלבנה
פגשתיה ואהבתיה 
אהבתיה עד כלות.
עת נעדרתי משמעות 
בעולמה 
התכווץ עולמי לצידה
נעטפתי עצבות
טעמתי מלוא החופן 
ניכור ובדידות
לילות לבנים יללת זאבים
התעוררתי
נאמנה לחיי לחייה
עזבתי
בלבדותי
חוברת מחדש לעצמי
מחבקת חולשותיי
מחזקת יסודותיי
ממקדת רצוני
משכינה שלום במצפוני
נרגשת לקראת
מכלול הצבעים 
שיגוונו את עולמי.
שבתי.
בזמני שיגיע 
יעטפוני 
תכריכים לבנים 
ואמשיך לדרכי 
שלמה ונכונה לאין שיעור

בשביל המודעות / ארזה מאור ניצן
בשביל המודעות
אדם עומד.
שואל מדוע?
מנסה ומועד.
דומע, קם
וממשיך לצעוד, 
מודע משהיה!
מודע לאן מועדות פניו.
מודע לעמוד העשן והאש שלפניו.
על שביל המודעות
המרוצף דמעות של הגשמה,
צועדים בני האדם להגשמת רצונם.

כשכותבים אמת / ארזה מאור ניצן
כשכותבים אמת
הפנים והחוץ שקטים
אין לחץ של עט
על דף החיים
כל אות מתייצבת 
מרצונה במקומה
בשורות ישרות
בלי דחיפות
בלי צפיפות 
ללא פערים
נאספות בחמלה
מילים אל מילים
והקורא את הכתוב 
חוזה בהילה
הקורנת מכל אות ואות
בקדושת
ברית מילה

בלילה ההוא / ארזה מאור ניצן
בלילה ההוא 
בו הגעתי לעולם
הכל היה ערוך ומוכן
באופן כמעט מושלם
הונחו היסודות
לבניין עולמי
סותתו אבני הדרך 
אליהן אשאף בעצמי
נסללו הדרכים
עליהן תדרכנה רגליי
נבחרו הנופים
אותם אגמע בעיניי
נבחרו הוריי, ילדיי,
חבריי.
נבחרו כל המורים 
זוטרים ובכירים
אשר אפגוש בחיי
נכתבו השיעורים
שאעבור בדרכיי
תוכננו מבחניי כולם
גם אלה שיינתנו
צועדים בשבילי
ואני בשבילם
הכל נקבע מראש
באופן כמעט מושלם.
בלילה ההוא.. 
עם כניסתי לעולם
קיבלתי במתנה
את הבחירה החופשית
כדי שאוכל מבראשית  
ועד אחרית ימיי
להשלים או לנתב 
את סיפור חיי
באופן שיהיה
עבורי מדויק ומושלם

עכשיו אני / ארזה מאור ניצן
עכשיו אני
רואה את עצמי
במלוא הדרי
בגאות ובשפל
ואיך חתרתי ביניהם
לטוב ולרע
עם
וללא
מטרה
עכשיו אני
מאשרת לעצמי לקבל
מעט מתשומת הלב
שפיזרתי בנדיבות
בכל מקום
בו דרכה כף רגלי
עכשיו אני
מאפשרת לעצמי
להתקדש עם עצמי
זוהי שעת רצון
כן.
עכשיו
אני.

פנינים / ארזה מאור ניצן
ירושה יקרה מפז,
הורישה לי סבתי.
גשי ארזיקה.. גשי אליי..
חייכה ותלתה בי עיניה.
שבי לידי.. הגיע זמני..
לחשה בקולה היודע.
לפני שאוכל לצאת לדרכי,
כמה דברים לי אלייך.
אספתי פנינים יקרות בחיי, 
בא הזמן להעבירן לידייך :
סדרי חדרי לבך כך
שיהיה בו תמיד 
חדר חמים ומואר
למי שאבדה דרכו
או חשך עולמו.
הטי בהקשבה אזנך
לפה המחפש אוזן קשבת
ואת הדברים  
שיפקיד ברשותך.. 
שמרי היטב
אצלך בכספת.
הקשיבי לצפנים 
המונחים בחלומות
היי עץ דעת 
מניב תובנות.
פקחי עינייך
לכל יופיו וכיעורו של העולם.
גלי את הטוב 
הקיים בכל אדם
ושמרי נפשך ילדה
שמרי נפשך
מאלה השומרים אותך 
רק לעצמם.
את ידייך הכשירי
לבניה, יצירה 
ולהרבה מגע.
את רגלייך כווני תמיד 
לדרך הטובה 
וזכרי : 
גם כשהיא מתפתלת..
בסופה – היא ישרה.
השתמשי בלשונך 
למילים מדויקות 
כשפיך ולבך שווים.
מצאי בך חוף של שקט
בימים סוערים.
כשמועקה וכבדות 
יגאו בך.. 
פרקי אותן בבכי 
או, כמו שאת אוהבת.. 
כתבי שירים.
הרשי לעצמך 
גם להיות חלשה
וכשתטעי..
העלי מעומק לבך 
בקשה אמתית לסליחה.
למדי לבקש לעצמך..
פשוט כי מותר לך!
מאוד חשוב
שתלמדי גם לקבל.
לעולם ועד,
היי את.
כי כמוך בעולם,
יש רק אחת.
הגביהי קומתך,
כדי שתוכלי לצפות למרחקים.
הרחיבי מעגלייך
וצקי בהם חמלה ואהבה,
כדי שימייך ולילותייך 
יהיו חגייך על פני האדמה.

פנינים של חכמה 
שזרה והניחה
סבתי באוזניי 
ובסיימה..
שקטו פניה 
ומבטה נח למרחקים.
שלווה ושלמה 
יצאה מעצמה 
ליעדיה הבאים..

צריך להתחיל להיפרד / ארזה מאור ניצן
צריך להתחיל להיפרד
מעשבי הבר שצמחו בנו פרא וכבשו חלקה בנפשנו.
אלה המקומיים ואלה שסיפחנו לעצמינו מניכר.
ממילים מחלישות שזרעו בראשנו גננות ומורות נעדרות בינת לב.
מן המלעיגים 
ומן המלעיזים
מאמונות מחלישות
מדעות קדומות
מהאשמות
ממפחי הנפש
מן ההתפלשות ברפש
מהשמחה לאיד
מקטני האמונה
מהמתחזים לאל
מהרקוב, הנטפל והטפל
מדרכי הלא מוצא
ממנעולים שעל הלב
מהלקאה עצמית
מכל שאין אנו חפצים
מן הייסורים
מהנורא והשפל
ומוטב וצריך להתחיל
במלוא האמונה
לצמוח ולפרוח
מחדש.

 

ספר שיריי / ארזה מאור ניצן
ספר שיריי
הוא אוגדן נכסיי.
הוא אינו מפואר,
הוא פשוט למדיי.
מעין אלבום תמונות
הנפש המילוליות של חיי.
הוא הקיר עליו אני 
תולה את רגשותיי,
הוא האוזן הכרויה
לכל שאלותיי.
דפיו מהוהים מעלעול
למרגלות החמה
ולאור הלבנה.
אין בו אזכור על
עתות מלחמה.
יש בו שירים שנחצבו מלבי
וכמה שנולדו 
מרחם כאבי.
יש אפורים מימי בצורת
וסגולים מימים של הגשמה.
הצבעוניים הם תולדה 
של חדוות נשמה.
ספר שיריי,
הוא שדה פתוח.
יש בו עץ רענן
בצלו אוהבת אני לנוח.
פרותיו מעורבים,
בשלים ובוסר
ושיר חדש נולד
כשהשעה היא שעת כושר.
ספר שיריי
מאפשר לי לעבד 
לערסל משאלותיי.
הוא אינו שופט
ותמיד בנוכח,
אינו מרים גבה
ואינו מתווכח..
כך במלוא הגיבוי,
מכיל כל הגיג,
כל משפט ותיאור, 
מחשבה שבנמצא
וגם את זו האבודה.
מכיל סימן קריאה!
פסיק ונקודה.
מאגד עבורי רגעים מרגשים
ואת אלה שממש עכשיו
עליי מתרגשים.
לכל מקום שאלך,
הוא תמיד יהיה איתי.
ילווה וינעים את דרכי.
ספר שיריי
המונח לפניכם,
הוא הדלת הפתוחה
בין עולמי לעולמכם.