יצאתי לעולם / ארזה מאור ניצן
יצאתי לעולם
הוגשתי לאימי
עטופה בחיתול לבן
הבשלתי
עטויה שמלת כלולות לבנה
והינומה לבנה
קודשתי
על גבי סדין לבן
אני לאישי ואישי לי
התמסרנו
מבן לבן צמחנו
החל להמר, התמכר
זרי שקרים לבנים
על עולמינו פיזר
נפרדנו
פגישה ראשונה
חוף ים לאור הלבנה
פגשתיה ואהבתיה
אהבתיה עד כלות.
עת נעדרתי משמעות
בעולמה
התכווץ עולמי לצידה
נעטפתי עצבות
טעמתי מלוא החופן
ניכור ובדידות
לילות לבנים יללת זאבים
התעוררתי
נאמנה לחיי לחייה
עזבתי
בלבדותי
חוברת מחדש לעצמי
מחבקת חולשותיי
מחזקת יסודותיי
ממקדת רצוני
משכינה שלום במצפוני
נרגשת לקראת
מכלול הצבעים
שיגוונו את עולמי.
שבתי.
בזמני שיגיע
יעטפוני
תכריכים לבנים
ואמשיך לדרכי
שלמה ונכונה לאין שיעור