תקשור שקיבלתי והעברתי בסיני בנושא חלומות – יולי 1998
כל יום ברדתו משדר תדרו.
החשוב לבן אנוש שיהיה קשוב לתדרים וידע להבחין ביניהם.
ישנו תדר אור וישנו תדר חושך.
החושך משכיח מהאדם את אשר עליו לזכור
ואילו תדר אור מאיר את עיניו לעבר בינה אלוהית לעולם ההארה.
בחושך, שוכח האדם החולם את גופו ואינו לוחם עוד ברגשותיו
נותן לרוחו דרור וחופש בחיפוש אחר האמת מאת ישותו ומתאפשרת הפגישה.
לוקח גופו מעין הפוגה בכדי לאפשר הטעינה, לאפשר ההזכרות
וכשמתעורר מתערער זיכרונו וחשכה מובילה לשכחה.
יש החושבים כי הרוגע הוא המוביל לזיכרון אולם יש בו מן הגורע.
ערות תביא לרעות שבין אדם לישותו.
כל שעליו לעשות בכדי לשמר זיכרונו הינו לרשום ולשמור.
לתעד עדותו אשר חווה בפגישתו את ישותו.
ישנם אנשים חשוכים.
אלו האנשים השוכחים את אשר הבטיחו לעצמם בהילוך לאדמה.
האר עיניהם והראה להם את שיש על דרך צבע
ולא על דרך עצב בצע ושכחה.
אמור לאדם חשוך:
שא עיניך מלבך קדימה וראה אש אלוהים.
עיניך הרואות אינן כניעותיך כי אם אורותיך – אורך.
אמור לו:
אל נא תחשוש מלראות.
שא עיניך וראה את אשר סביבך ואת אשר בסביבתך הקרובה
והקרוב לא יהיה יותר רקוב
החל מבוקר בו אתה קובר את החשוך- את ששכחת
ותקדם את שזכרת תמקד.
כל זאת בערות וברעות.
בחברות תחבור לעצמך לעצמתך לך- כל.
היה מוביל ולא בולם ולא מובל
כי מכאן מבולבל.
היה זורם ולא רומז ולא מוזר.
כי הזורם הינו מזור לנפשך לך – לכל
וכשאתה רואה – אתה האור.
